החלטה בתיק ת"א 7226-11-11

לפניי בקשה לעיון מחדש בצו המניעה הזמני שנתנה השופטת בר זיו ביום 3.11.11 ולפיו: רשם המקרקעין לא יאשר כל דיספוזיציה במניות חברת אלון הכרמל ורשם המקרקעין והנתבעים יימנעו מלבצע דיספוזיציה או רישום כל דיספוזיציה בזכויות במקרקעין הידועים כחלקות 18 ו-19 בגוש 10533 בעתלית. 

למען הסדר יצוין כי משיב 3 דכאן (להלן תובע 1) מחזיק במניות חברת אלון הכרמל בנאמנות  כבטוחה לשם הבטחת תשלום החובות של חברה זו ושל חברת בת רים כלפיו וכלפי משיב 2 דכאן (להלן תובע 2). עוד יצוין כי זכויותיה של חב' אלון הכרמל  מתמצות בזכויות במקרקעין האמורים לעיל.

בקשה קודמת של המבקשים לביטול צו המניעה נדחתה על ידי השופטת בר זיו ביום 28.12.11 ובה נקבע בין היתר כי: עילת התביעה של התובעים - זיופו של שטר העברת מניות ודיווחו לרשם החברות - לא נסתרה; לא הוצג כל נימוק המצדיק שינוי של המצב שלשם שימורו ניתן הצו מלכתחילה; התובעים הפקידו את ההתחייבות שהוצבה כתנאי לתוקף הצו ובהחלטה מיום 28.12.11 נוספו שני תנאים נוספים להמשך קיומו של הצו; לא הוכח כי תובע 1  נהג בחסר תום לב  ותמוה כי בעלי המקרקעין נזעקו לטענה זו אך בחלוף 15 שנה; טענות המבקשים לעניין תוקפה של עסקת הנאמנות אינן רלוונטיות שכן פתוחה הייתה בפניהם הדרך לנקוט בצעדים המשפטיים הרלוונטיים לשם כך. בנוסף תמהה השופטת בר זיו על כך שהמבקשים טענו לעניין תקפות עסקאות שביצעו עם התובעים ובו זמנית לא הציגו ראיה לדיווח על העסקה שעשו לרשויות. כן ציינה השופטת כי התרשמה שטענות המבקשים נועדו לכסות על דבר עברה.

כעת עותרים המבקשים להמרת צו המניעה בהפקדת בטוחה חלופית בסך 3.4 מיליון ש"ח. לטענת המבקשים, בטוחה זו תייתר את צו המניעה ותבטיח את תשלום החוב הנטען והמוכחש אשר עומד בבסיס הפקדת המניות בידיו של תובע 1 כנאמן.

התובעים התנגדו לבקשה מחמת מספר טעמים שהעיקרי בהם הוא כי אין הלימה בין הבטוחה החלופית המוצעת (הפקדת 3.4 מיליון ש"ח) לבין הבטוחה הנוכחית שהותירה את כל מניות חברת "אלון הכרמל" בידי תובע 1 להבטחת החוב ששיעורו הנטען עומד על סך של 3.95 מיליון ש"ח.

לחלופין ביקשו התובעים כי הסך של 3.95 מיליון יופקד בקופת בית המשפט וישוחרר לידיהם ללא כל תנאי במידה שתביעתם תתקבל. כן התבקש בית המשפט לקבוע מועד מדויק להפקדת הבטוחה החלופית וחריגה ממועד זה תחסום בפני המבקשים את הדרך להמרת צו המניעה בהפקדת הבטוחה הכספית החלופית.

בתגובתם ציינו המבקשים כי הטיבו עם התובעים בהצעתם להפקיד את הסכום של 3.4 מיליון ש"ח. זאת משום שהחוב הנטען על ידי תובע 2 הוא 3,250,000 בעוד שאין אסמכתה בכתב לסכום גבוה יותר מ 2,800,000 ש"ח. כן נטען כי על סמך הצהרותיו של תובע 1 הוא זכאי לסך של כ- 150,000 ש"ח והיתרה אם וככל שהוא יבצע פעולות לקניית 37 יחידות ומכירתן. עוד נטען כי על פי סעיף 13 לתצהירו של תובע 1 בבקשה לצו מניעה הוא הסכים עם מבקש 5 (יטח) כי ישולם לו סך של 265,000 ש"ח ובאופן שהוא "יוצא מן התמונה".

דין הבקשה  במתכונתה הנוכחית להידחות.

המבקשים חזרו על טענותיהם שנשמעו בפני השופטת בר זיו והכרעה בעניינן ניתנה בהחלטתה מיום 28.12.11. בבקשה הנוכחית לא הצביעו המבקשים על כל שינוי בנסיבות או על עובדות חדשות שנתגלו, וכן לא טענו, וממילא לא הוכיחו, כי לא הייתה הצדקה למתן צו המניעה מלכתחילה.  יוער עוד כי לבקשה הנוכחית לא צורף תצהיר לאימות העובדות הנטענות בה וגם הפעם לא הוצג כל אישור להתקדמות הליכי הרישוי של פרויקט הבניה במקרקעין, תשלום המיסים או כל ראשית ראיה לקיומם של קונים לרכישת המגרשים כפי שעולה מתשובת משיבים 6-8 דכאן. ככל שיעמידו המבקשים בטוחה כספית חלופית בגובה שיעור החוב הנקוב בכתב התביעה: סך של 600,000 ש"ח לתובע 1 וסך של 3,250,000 לתובע 2, או אז ניתן יהיה לשקול את בקשתם.

מכל המקובץ לעיל  אני דוחה את הבקשה.

המזכירות תעביר את החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח  אדר תשע"ב, 22 מרץ 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: